וְהָיָ֡ה אִם־לָמֹ֣ד יִלְמְדוּ֩ אֶת־דַּֽרְכֵ֨י עַמִּ֜י לְהִשָּׁבֵ֤עַ בִּשְׁמִי֙ חַי־יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר לִמְּדוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י לְהִשָּׁבֵ֖עַ בַּבָּ֑עַל וְנִבְנ֖וּ בְּת֥וֹךְ עַמִּֽי׃

וִיהֵי אִם מֵילַף יֵילְפוּן מֵאוֹרְחַת כְּנִשְׁתָּא דְעַמִי לְקַיָמָא בִשְׁמִי קַיָם הוּא יְיָ כְּמָא דְאַלִיפוּ יַת עַמִי לְקַיָמָא בְּשׁוּם טַעֲוָתָא וְיִתְקַיְמִין בְּגוֹ עַמִי:

אם למוד ילמדו. אם העכו״ם ילמדו דרכי עמי להאמין בה׳ ולהשבע בי לומר בשבועתם חי ה׳ כאשר בתחלה למדו הם את עמי להשבע בבעל:

ונבנו. אז יהיו בנוים ומתקיימים בתוך עמי ר״ל דומים ושווים לעמי:

ונבנו. מל׳ בנין:

והיה אם למד ילמדו ר"ל עקר מה שיגלה את האומות ואת ישראל בתוכם הוא כדי שילמדו מישראל אמונת האמת בהיותם גולים ונכנעים כמוהם, ואם ילמדו להשבע בשמי ויכירו דת האמת אז ונבנו, כמ"ש אשוב ורחמתים: