כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־כׇּל־שְׁכֵנַי֙ הָֽרָעִ֔ים הַנֹּֽגְעִים֙ בַּֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־הִנְחַ֥לְתִּי אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנְנִ֤י נֹֽתְשָׁם֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה אֶתּ֥וֹשׁ מִתּוֹכָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ עַל כָּל מָגִירַיָא בִישַׁיָא דִמְנַזְקִין בְּאַחְסַנְתָּא דְאַחְסְנֵית יַת עַמִי יַת יִשְׂרָאֵל הָא אֲנָא מְטַלְטֵיל לְהוֹן מֵעַל אַרְעֲהוֹן וְיַת דְבֵית יְהוּדָה אֱטַלְטֵיל מִבֵּינֵיהוֹן:
שכני הרעים. שכני א״י הרעים הנוגעים לרעה בנחלת ישראל:
הנני נותשם. אעקור אותם מאדמתם ללכת גולה:
ואת בית יהודה. וגם בית יהודה אעקור מתוכם ולפי שהעכו״ם ההם שוכנים סביבות ארץ ישראל לכן אמר אתוש מתוכם:
הנוגעים. ר״ל להרע וכן הנוגע באיש הזה (בראשית כד):
נותשם. אתוש ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (לעיל א):
כה אמר ה' על שכני הרעים, האומות שהיו שכנים לא"י הנוגעים בנחלה שעזרו לעשות רע לישראל, הנני נתשם כי אח"כ בא נבוכדנצר עליהם והגלם, ואת בית יהודה שאחרי שגלו התיישבו במקומות שסביב א"י אתוש מתוכם כי הגלו שנית עם האומות שישבו שם:
