חֶמְאָ֥ה וּדְבַ֖שׁ יֹאכֵ֑ל לְדַעְתּ֛וֹ מָא֥וֹס בָּרָ֖ע וּבָח֥וֹר בַּטּֽוֹב׃

שְׁמַן וּדְבַשׁ יֵכוּל עַד לָא יְדַע עוּלֵימָא לְרָחְקָא בִישָׁא וּלְקָרָבָא טָבָא:

חמאה. לדעתו מאוס, במאכל הרע כי הטוב הוא המתוק:

חמאה ודבש יאכל. מעת הוולדו יאכל חמאה ודבש כי יתאוה באלה:

לדעתו. לדעת עצמו ימאס ברע ויבחר בטוב עודו לא יבוא למספר הימים הראוים לדעת ולהבחין בין רע לטוב: