יְשַׁעְיָהוּ ס״ו · כ׳

וְיֵיתוּן יַת כָּל אֲחֵיכוֹן מִכָּל עַמְמַיָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ בְסוּסְוָן וּבִרְתִיכִין וּבִרְחֵילִין וּבְכִדְנְוָן וּבְכִרְכְּרָן וּבְתוּשְׁבְּחָן עַל טוּרָא דְקוּדְשָׁא אֲמַר יְיָ כְּמָא דְיֵיתוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַת קוּרְבָּנָא בְּמָנָא דְכֵי לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי:

והביאו. ליי, לכבוד יי שיפחדו:

ברכב. ברזל:

בצבים. הם העגלות, שש עגלות (במדבר ז' ג') צב:

ובכרכרות. כמו שלחו כר (ישעיהו ט"ז א'), והוא מין נכבד מהגמל, והמלה כפולה:

כאשר. היו מביאים ישראל את המנחה שלא תתגאל:

והביאו את כל אחיכם. בני ישראל הרחוקים שלא עלו עם אחיהם אותם העכו״ם שישראל הם בתוכם כשישמעו הפלא הגדול שיעשה המקום במחנה גוג ומגוג יביאו את ישראל בסוסים וברכב וכו׳ למנחה לה׳:

על הר קדשי. אל הר קדשי ולתוספות ביאור אמר ירושלים:

כאשר יביאו וכו׳. בכלי טהור כמו שמביאים ישראל את המנחה בית ה׳ בכלי טהור כן יביאו העכו״ם את ישראל בבגדים טהורים ונאים ובמרכבות נאות ומכובדות:

ברכב. במרכבות:

ובצבים. עגלות מכוסות וכן עגלות צב (במדבר ז׳):

ובפרדים. הם הנולדים מן הסוס והחמור:

ובכרכרות. ברקודים של שמחה וכן ודוד מכרכר בכל עוז (שמואל ב׳ י):