לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּ֖ם מִזִּ֥יז כְּבוֹדָֽהּ׃ {ס}

בְּדִיל דְתִתְפַּנְקוּן וְתִשְׂבְּעוּן מִבִּזַת תַּנְחוּמָתָהָא בְּדִיל דְתִשְׁתּוּן וְתִתְרַווֹן מַחֲמַד יְקָרָהּ:

משוד. כמו ושוד מלכים תינקי (ישעיהו ס' ט"ז), והנה הטעם, שובע שמחות, כי התנחומים הפך האבלות:

תמוצו. כמו מיץ חלב (משלי ל' ל"ג), ואם הם שנים שרשים:

מזיז כבודה. אמר יונתן בן עוזיאל מחמד, אמר רבי משה הכהן כמו וזיז שדי (תהלים נ' י"א) והוא מעט רחוק, והנכון שאין רע לו:

למען תינקו. התאבלתם עליה למען שתראו בשמחתה ותינקו ותשבעו משדי תנחומיה כי ידעתם אשר זה יהיה גמולכם:

למען תמוצו. למען תהיו מוצצים ומתענגים מן הכבוד הזו והמשמש לבוא לה והוא כפל ענין במ״ש לומר שהרבה טובה תקבלו בבוא עת בניינה:

תינקו. מלשון יניקה:

משד. כמו משד בפת״ח וכן ושד וכו׳ (לעיל ס):

תנחומיה. מלשון נחמה:

תמצו. מלשון מציצה כמו שתית מצית (לעיל נא):

והתענגתם. מלשון תענוג:

מזיז. מלשון הזזה ממקום למקום וכן וזיז שדי ירענה (תהילים פ׳:י״ד):