שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשׂ֔וֹשׂ כׇּל־הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ׃

חֲדוֹ בִירוּשְׁלֵם וּבוּעוּ בָהּ כָּל רָחֲמָהָא דוּצוּ עִמָהּ דַיִץ כָּל דַהֲווֹ מִתְאַבְּלִין עֲלָה:

שמחו וגו'. כל המתאבלים, בגלות, עליה:

שמחו. אתם הבאים מן הגולה שמחו את ירושלים בבואכם אליה:

כל אוהכיה. כל מי שאהב אותה ותאב לראותה בבניינה:

כל המתאבלים עליה. בעת חורבנה:

המתאבלים. מלשון אבלות וצער: