כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃

כקדוח אש. את דבר הנימס מלפניו וכאשר המים תבעה האש כשתתן גחלת או מתכת במים יעלו המים אבעבועות כל זה עשית במצרי' ויהי ברד ואש מתלקחת בתוכה (שמות ט׳:כ״ד) אבל י"ת כקדוח אש המסים על אליהו בהר הכרמל שנאמ' בו גם המים אשר בתעלה לחכה (מלכים א טו):

כַּד שְׁלַחְתָּא רוּגְזָךְ כְּאֶשְׁתָּא בְּיוֹמֵי אֵלִיָהוּ אִתְמַסְיָא יַמָא מַיָא מְלָחֲכָא אֶשְׁתָּא לְהוֹדִיעַ שְׁמָךְ לְסַנְאֵי עַמָךְ מִן קֳדָמָךְ עַמְמַיָא זָעוּ:

כקדוח אש המסים. שמסו אחרים כאש שהיא קודחת, וכמים שהאש תבעה אותם, מגזרת אבעבועות (שמות ט' ט'), כן ירגזו גוים מפניך:

כקדח אש המסים. ר״ל הנה מאז כלית את הצרים אותנו כמו אש המקדיח ושורף את הדבר הנמס עד התכלית וכמו חום האש מעלה במים רתיחה ואבעבועות ומוספת והולכת כן הוספת לייסר את הצרים:

להודיע. ר״ל לא בצדקותינו כ״א להודיע פרסום שמך אל צריך הם המכחישים בה׳:

מפניך. או חרדו הגוים מפניך:

כקדח. ענין שריפה כמו אש קדחה באפי (דברים לב):

המסים. מלשון המסה והמגה:

תבעה. מל׳ אבעבעות:

ירגזו. ענין תנועות הרעדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד):