מַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽת׃

מי זה בא מאדום. ישראל אומר מי זה וגו ובא חמוץ בגדים צבועים בדם, וכל דבר שהוא מתנאץ בריחו ובמראיתו נופל בו לשון חימוץ:

מָא דֵין יִסְמְקוּן טוּרִין מִדַם קְטִילִין וּמֵישְׁרִין יִפְקוּן כַּחְמַר בְּמַעְצְרָא:

מדוע וגו'. למ"ד ללבושך נוסף, כלמ"ד השלישי לאבשלום (דברי הימים א' ג' ב'), והטעם הדם הדומה ליין:

מדוע אדום ללבושך. כאלו ישאלו גם אותו מדוע כתמים אדומים על לבושך ובגדיך המה כבגדי הדורך בגת להוציא היין מן הענבים שיש על בגדיו כתמים אדומים מהתזת היין:

ללבושך. על לבושך:

כדורך. מלשון דריכה ורמיסה:

בגת. כן שם הכלי שדורכים שם הענבים להוציא היין וכן גת דרך ה׳ (איכה א׳:ט״ו):