כַּבְּהֵמָה֙ בַּבִּקְעָ֣ה תֵרֵ֔ד ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה תְּנִיחֶ֑נּוּ כֵּ֚ן נִהַ֣גְתָּ עַמְּךָ֔ לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ שֵׁ֥ם תִּפְאָֽרֶת׃

כִּבְעִירָא דִי בְּמֵישְׁרָא מַדְבְּרָא מֵימְרָא דַייָ דַבְּרִינוּן כֵּן דִבַּרְתֵּהּ לְעַמָךְ לְמֶעְבַּד לָךְ שׁוּם דְתוּשְׁבְּחָא:

כבהמה וגו'. ואחר צאתם מהים הוליכם השם במדבר, כבהמה שהיא יורדה בבקעה לאט, כן רוח השם נחה את ישראל:

והנה תניחנו תחת תניחם, והנכון שוי"ו תניחנו שב אל משה, והוסיף כן נהגת עמך, והנה משה וישראל:

כבהמה בבקעה תרד. כמו הבהמה היורדת ללכת בבקעה שנוח לה מאלו עלתה ללכת בהר כן רוח ה׳ הנהיג את ישראל בנחת:

כן נהגת עמך. ר״ל כך היה הכל כמו שאמרנו באופן זה נהגת עמך לעשות לך פרסום שם תפארת:

תניהנו. ענין הנהגה כמו נחית כצאן (תהלים עו):