יְשַׁעְיָהוּ ס״ב · י״א

הָא יְיָ אַשְׁמַע לִסְיָפֵי אַרְעָא אֱמָרוּ לִכְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן דָא פָרְקִיךְ מִתְגְלֵי הָא אֲגַר עָבְדֵי מֵימְרֵהּ עִמֵהּ וְכָל עוֹבָדֵיהוֹן גְלַן קֳדָמוֹהִי:

הנה. בת ציון, הבת שהולידה:

ופעולתו. פרשתיו (ישעיהו כ"א ח'):

וטעם שכרו, שיתן שכר טוב לסובלי הגלות, או טעמו שיתן שכר טוב למי שיכבד ישראל:

השמיע. שבא זמן הגאולה:

ישעך בא. ר״ל בא תשועתך:

שכרו. גמול השכר שעליו לשלם לישראל הנה מוכן אתו:

ופעולתו. שכר הפעולה שעליו לפרוע הוא לפניו ומוכן לתתו והוא כפול במ״ש: