לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כׇּל־אֲבֵלִֽים׃

לקרוא לשבויים דרור. כלומר לבשר להם בשורת הגאולה:

לְמִקְרֵי שְׁנַת רַעֲוָא קֳדָם יְיָ וְיוֹם פּוּרְעֲנוּתָא קֳדָם אֱלָהָנָא לְנַחָמָא כָּל אֲבֵלַיָא:

לקרא שנת רצון. היא שנת כל הגאול':

לנחם כל אבלי'. והנה פרש אחר כן כי הם אבלי ציון:

לקרוא. לבשר שיבא מה׳ שנת רצון לישראל עת נקמה מהאומות:

לנחם. נקמת האומות יהיה לתנחומין לאבלי ציון על הצער שסבלו: