וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְאִשְׁתְּדִי לְוָתִי חַד מִן שַׁמָשַׁיָא וּבְפוּמֵיהּ מַמְלֵל דְקַבֵּיל מִן קֳדָם דִשְׁכִנְתֵּיהּ עַל כּוּרְסֵי יְקָרָא בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עֵיל מִן מַדְבְּחָא:

ויעף. כאשר הוא [הע"ין] קמוץ ויקרא בחטף הוא מגזרת עוף, וכאשר פתוח הוא מגזרת עיף:

רצפה. גחלת כמו עוגת רצפים:

וטעם במלקחים כדרך בן אדם:

וטעם המזבח בעבור שהאש היא טהורה לא זרה:

במלקחים. בצבת לקח הגחלת מעל המזבח:

רצפה. גחלת והוא כמו רשפה בשי״ן כי זסשר״ץ מתחלף וכן עוגת רצפים (מ״א יט):

במלקחים. בצבת כמו מלקחיה ומחתותיה (שמות כה):