וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֙כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃ {פ}

וְיִשְׁתַּאֲרוּן בָּהּ חַד מִן עַסְרָא צַדִיקַיָא וִיתוּבוּן וִיהוֹן לִצְרָבָא כְּבוּטְמָא וְכִבְלוֹטָא דִבְמִתַר טַרְפּוֹהִי דָמִין לְיַבְשִׁין וְעַד כְּעַן אִינוּן רַטִיבָן לְקַיָמָא מִנְהוֹן זַרְעָא כֵּן גָלוּתָא דְיִשְׂרָאֵל יִתְכַּנְשׁוּן וִיתוּבוּן לְאַרְעֲהוֹן אֲרֵי זַרְעָא דְקוּדְשָׁא נִצְבַתְהוֹן:

ועוד יש אומר כי עשרה מלכים יעמדו עוד על יהודה טרם הגלות וזה טעם ושבה והיתה לבער כמו ובערת הרע (דברים כ"א כ"א), ויש אומרים מגזרת לא תבערו אש (שמות ל"ה ג'). ובאמ' שכן היה מספר המלכים עם עזיהו, ואחרי' אמרו כי עשירית תשאר בארץ, ועל דרך הדקדוק [צ"ל דקדוק] הלשו' עשיריה תאר השם ואיננו כמו עשירית והעד יהיה ישראל שלישיה (ישעיהו י"ט כ"ד), והנה התברר כי זה רמז למלכות:

כאלה וכאלון. שנים אילנים היו בשער שלכת והיו חזקים, והאומרים כי שלכת הפוך מלשכה איננו אמת, גם כן הגוזרי' אותו ממלת השליך כי המדבר כאלה לא ידע דקדוק הלשון:

וטעם מצבת בם שיעמדו עוד ויהיו נצבי' תמיד, ואל תתמה על שהמשילם לאילן והנה כן כי כימי העץ (ישעיהו ס"ה כ"ב):

וטעם זרע קדש מצבתה. שאלה שיעמדו בה אחר כן הם זרע קדש, וזה רמז לעולים מגלות בבל:

ועוד בה עשיריה. עוד ימלכו בה עשרה מלכים כי זה נאמר אחר שנצטרע עוזיה ומלכו אחריו יותם אחז חזקיה מנשה אמון יאשיה יהואחז יהויקים צדקיה ובימיו תשוב להיות לבער וכליון, או ר״ל תשעה חלקים יהיו אבודים ותשאר חלק עשירי ואף היא תשוב להיות לבער:

אשר בשלכת. בימי הסתיו עת שמשליכין העלין דרכם להשליך מעט מעט עד שלא ישאר כי אם הנטיעה אשר בה כמות שהיא ואמר שכן יהיה ישראל לבעור אחר בעור:

זרע וכו׳. הנשאר בה יהיה זרע קודש ולפי שהמשיל לאילנות אמר מצבתה לשון הנופל באילן ורצה לומר שארית:

לבער. לכליון כמו כי אם יהיה לבער קין (במדבר כ״ד:כ״ב):

כאלה וכאלון. שמות אילני סרק:

בשלכת. מל׳ השלכה:

מצבת. היא הנטיעה הנצב ומתקיים ותרגום של ויטע היא ונציב: