יְשַׁעְיָהוּ נ״ט · ט׳

עַל כֵּן אִתְרָחַק דִינָא מִנָנָא וְלָא מְעַרְעָן לָנָא זַכְוָן סַבַּרְנָא לְנֵיהוֹר וְהָא חֲשׁוֹךְ לְזֵיהוֹר וְהָא כִדְבְּקַבְלָא אֲנַחְנָא מְהַלְכִין:

על כן וגו'. הנביא ידבר על לשון ישראל שיאמרו בגלות:

לנגוהות. כפול בטעם:

על כן. בעבור זה רחק משפט שאין המקום שופט משפטנו לקחת נקם מיד העכו״ם ולא תשיגנו צדקה. הצדקה שהבטיח לנו המקום לא השיגו אותנו:

נקוה לאור. ר״ל אנו מקוים לישועה ובא עוד צרה:

לנגוהות. אנו מקוים לנגוהות ולא כן הוא כי נהלך בחושך והוא כפל עניין במ״ש:

תשיגנו. ענין קריבה:

לנגוהות. מלשון נוגה והארה כמו מנוגה נגדו (תהלים יח):

באפלות. מלשון אופל וחושך: