וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ׃

וּגְלֵי קֳדָמוֹהִי דְלֵית גְבַר דְלֵיהּ עוֹבָדִין טָבִין וִידִיעַ קֳדָמוֹהִי וְלֵית אֱנַשׁ דִיקוּם וְיִבְעֵי עֲלֵיהוֹן וּפַרְקִינוּן בִּדְרַע תּוּקְפֵהּ וּבְמֵימָר רְעוּתִי סַעְדִינוּן:

וישתומם. מגזרת שממה (ישעיהו א' ז'), ורבי מנחם שהוציאו מגזרת שתום העין (במדבר כ"ד ג') לא אמר אמת, כי לא יכול אדם לאמור מן וישבור וישבורר, כפול הלמ"ד:

ותושע לו. כלשון בני אדם, כי השם הוא המושיע ואיננו נושע, והנה הטעם על כבודו להראות גבורתו:

מפגיע. כמו ולפושעים יפגיע (ישעיהו נ"ג י"ב):

וירא. וכאשר יראה שאין בהם איש כשר והגון להיות נגאלין בזכותו וישתומם. וכאשר יעמוד בתמהון ויתבונן שאין בהם מי מפגיע ומתפלל על הגאולה:

ותושע. זרוע ה׳ תושע לו להביא הגאולה מבלי זכות ומבלי מפגיע:

וצדקתו. מדת הצדקה תסמוך אותו לעשות לפנים משורת הדין:

וישתומם. ענין תמהון כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג) ואחז במשל מאדם העומד בתמהון ומתבונן בדבר:

מפגיע. ענין תפלה ובקשה כמו ויצו עליו כמפגיע (איוב לו):