יְשַׁעְיָהוּ נ״ח · ח׳

בְּכֵן יִתְגְלֵי כִּשְׁפַּרְפָּרָא נְהוֹרָךְ וְאַסוּת מַחֲתָךְ בִּפְרִיעַ תִּיסָק וִיהָכוּן קֳדָמָךְ זַכְוָתָךְ בִּיקָר מִן קֳדָם יְיָ תִתְכְּנִישׁ:

אז יבקע אורך כשחר. שכל רגע יוסף האור:

וארוכתך. רפואתך, והוא שם, כמו אעלה ארוכה לך, ויש אומרים כי ארוכתך ימי גבול החולי, על כן מלת מהרה:

והלך לפניך צדקך. יאספך, כמו מאסף לכל המחנות (במדבר י' כ"ה), והנה יהיה שמור:

אז יבקע וכו׳. כשתעשה כן אז יאיר אור הצלחתך כעמוד השחר הבוקע בעבים ומאיר לעולם:

וארוכתך. רפואתך תצמח מהרה:

והלך. הצדקה שעשית תלך לפניך להוליכך אל הג״ע וכבוד ה׳ יאספך אל המקום אשר שם גנוזות נפשות הצדיקים:

כשחר. הוא האור המאיר בפאת המזרח עד לא יצא השמש:

וארוכתך. ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי (ירמיהו ח׳:כ״ב):

יאספך. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט:ט״ו):