וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֙יִךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כַּד עֲבַדְתְּ לִיךְ אוֹרַיְתָא אַצְלַחְתְּ בְּמַלְכוּתָא וְכִדְאַסְגֵית לִיךְ עוֹבָדִין טָבִין סַגִיאָה מַשִׁרְיָתִיךְ וּשְׁלַחְתְּ אִזְגַדָךְ עַד מֵרָחִיק וְאַמְאֵיכְתְּ תַּקִיפֵי עַמְמַיָא עַד לִשְׁאוֹל:
ותשורי וגו'. והנה עוד רעה אחרת, לא די שעבדת לע"ז, עד ששגרת דורון למלך אשור או למצרים להשען עליו, והנה ותשורי כמו אשורנו, הלכת לראות:
בשמן. כי מארץ ישראל יוליכו השמן:
ציריך. הם השלוחים:
ותשפילי. נפשך, עד שאול:
ותשורי. ר״ל לא די שעבדת עבודת כוכבים אלא שסולקת בטחונך ממני ושלחת תשורה למלך אשור בדורון של שמן ותרבי לשלוח לו בשמים מעשה רוקח למען יהיה בעזרתך:
ותשלחי. שלחת מלאכיך אליו עד אשור הרחוקה מארצך:
ותשפילי. השפלת נפשך עד שאול בהראות הכנעה מרובה:
ותשורי. מלשון תשורה ודורון כמו ותשורה אין להביא (ש״א ט) רקוחיך. בשמים מעשה רוקח וכן רקחי במרקחת (דה״א ט):
ציריך. מלאכיך כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א):
שאול. בור הקבר:
