בְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֙סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם׃

בִּשְׁעִיעוּת כֵּיף נַחֲלָא חוּלָקִיךְ אַף תַּמָן אִינוּן עַדְבָךְ אַף לְהוֹן נְסֵיכְתְּ נַסְכִין אֲסֵיקְתְּ קוּרְבָּנִין הַעַל אִלֵין יְתוּב מֵימְרִי:

גם להם שפכת נסך. העל אלה אנחם, על הרעה שאעשה לך, ויש אומרים שהוא מבנין התפעל, כאילו אמר מה תנחומים יהיו לי, ואין צורך:

בחלקי נחל חלקך. בחרת לך חלק באבני הנחל לעבדם עבודת אלהות:

הם וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

שפכת נסך. היית מנסך לפניהם יין והעלית להם מנחה:

העל אלה אנחם. וכי מהראוי שעל העושים מעשים כאלה יתהפך מחשבתי מרעה לטובה:

בחלקי נחל. באבני נחל ויקראו כן ע״ש שהמה חלקים כמ״ש חמשה חלקי אבנים מן הנחל (ש״א יז) ולקצר לא אמר אבני וסמך על המבין:

גורלך. ענינו כמו חלק וכן וגורל לבוזזינו (לעיל יז) ע״ש שע״פ רוב יחולק בגורל:

אנחם. ענין הפוך מחשבה: