יְשַׁעְיָהוּ נ״ז · ו׳

בִּשְׁעִיעוּת כֵּיף נַחֲלָא חוּלָקִיךְ אַף תַּמָן אִינוּן עַדְבָךְ אַף לְהוֹן נְסֵיכְתְּ נַסְכִין אֲסֵיקְתְּ קוּרְבָּנִין הַעַל אִלֵין יְתוּב מֵימְרִי:

גם להם שפכת נסך. העל אלה אנחם, על הרעה שאעשה לך, ויש אומרים שהוא מבנין התפעל, כאילו אמר מה תנחומים יהיו לי, ואין צורך:

בחלקי נחל חלקך. בחרת לך חלק באבני הנחל לעבדם עבודת אלהות:

הם וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

שפכת נסך. היית מנסך לפניהם יין והעלית להם מנחה:

העל אלה אנחם. וכי מהראוי שעל העושים מעשים כאלה יתהפך מחשבתי מרעה לטובה:

בחלקי נחל. באבני נחל ויקראו כן ע״ש שהמה חלקים כמ״ש חמשה חלקי אבנים מן הנחל (ש״א יז) ולקצר לא אמר אבני וסמך על המבין:

גורלך. ענינו כמו חלק וכן וגורל לבוזזינו (לעיל יז) ע״ש שע״פ רוב יחולק בגורל:

אנחם. ענין הפוך מחשבה: