יְשַׁעְיָהוּ נ״ז · ה׳

הַנֵּֽחָמִים֙ בָּאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן שֹׁחֲטֵ֤י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְשַׁעְיָהוּ נ״ז ה׳ נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון. הפסוק הוא הפסוק הה׳ בפרק נ״ז ביְשַׁעְיָהוּ, מתוך 21 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

דְפַלְחִין לְטַעֲוָתָא תְּחוֹת כָּל אִילַן עַבּוּף נִכְסֵי יִנְקַיָא בְּנַחֲלַיָא תְּחוֹת שְׁקִיפֵי כֵיפַיָא:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הנחמים. הטוב בפירושים, שידבר על ע"ז, ויהיה הנחמים על משקל הנצבים (בראשית מ"ה א'), מבנין נפעל, מגזרת בכל יחם הצאן [שם ל' מ"א], והנה הוא דבק עם ילדי פשע והנה כתוב, ובחטא יחמתני אמי (תהלים נ"א ז'):

שוחטי. לע"ז, כמו ואשחט אותם (בראשית מ' י"א) כמעשה הזונה שתהרג ילדיה:

בחלקי. מגזרת חלוקי אבנים (שמואל א' י"ז מ'), והטעם שיבקשו אבנים חלקים [צ"ל חלקות] לציירם להיות פסילי':

Ibn Ezra on Isaiah, by M. Friedlander; Society of Hebrew Literature, London 1877

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הנחמים. המתחממים עצמן תחת אילן אלה העשוי לעכו״ם:

תחת כל עץ רענן. ורצה לומר שחברו את עצמן לעכו״ם ולפי שהמשיל המקרא עובדי העבודת כוכבים לזונה אמר לשון הנופל במשכב האשה כמ״ש ובחטא יחמתני אמי (תהילים נ״א:ז׳):

שוחטי הילדים. לפני העבודת כוכבים:

בנחלים. כן היה דרכם לשחטם בעמקים אשר תחת סעיפי הסלעים כי העבודת כוכבים העמידו על סעיף הסלע במקום גבוה:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הנחמים. מלשון חמימה:

באלים. שם אילן סרק כמו כי יבושו מאלים וכו׳ (לעיל א):

רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהילים צ״ב:י״א-י״ב) בנחלים. ענין עומק וגיא וכן ויחפרו עבדי יצחק בנחל (בראשית כ״ו:י״ט):

סעיפי. כן נקרא שן הסלע כמו אל סעיף סלע (שופטים ט״ו:י״א) והוא מושאל מענף היוצא מן האילן אשר יקרא סעיף כמ״ש וכלה סעיפיה (לעיל כז):

On Your Way