וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃

באין מבין. אין בנותרים מבין מה ראה הקב"ה לסלקו:

וְאַתּוּן אִתְקְרָבָא הַלְכָא עַם דָרָא דְעוֹבָדֵיהוֹן בִּישִׁין דְמִנִצְבַת קוּדְשָׁא נִצְבַתְהוֹן וְאִינוּן מְנַאֲפִּין וּמְזַנָן:

ואתם קרבו. למשפט, עמי בית ישראל, יאמר יי:

בני עוננה. כמו ועוננים כפלשתים (ישעיהו ב' ו'):

זרע מנאף. הוא האב:

ותזנה. האם והטעם הבנים והבנות רעות:

ואתם. הואיל ונסתלקו הצדיקים קרבו אתם הנה למשפט ולקבל הרעה:

בני עוננה. אתם בני מעוננה כי ברוב נמצא הכישוף בנשים:

זרע מנאף ותזנה. זרע של מנאף ותזנה כי האב היה נואף והאם היתה זונה:

הנה. לפה:

עוננה. ענין כשוף כמו מעונן ומנחש (דברים יח):