יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃ {ס}

ואין איש שם על לב. למה נסתלק:

יְהָכוּן שְׁלָם יְנוּחוּן עַל אֲתַר בֵּית מִשְׁכָּבֵיהוֹן עָבְדֵי אוֹרַיְתֵהּ:

יבא וגו'. [יבואו] הצדיקים בשלום על קברם, כטעם בשלום תמות (ירמיה ל"ד ה') ואתה תבא אל אבותיך בשלום (בראשית ט"ו ט"ו):

ינוחו על משכבותם. כל מי שהולך נוכח השם, כטעם אחרי יי אלהיכם תלכו (דברים י"ג ה'), וי"א השלום יבא עם ההשקט וינוחו על משכבותם:

הולך נכוחו. [והנה נכוחו] תחת נכחו, כי משקלי השמות משתנים:

יבוא שלום. מוסב למעלה לומר כי כן אמר המקום יאסף הצדיק ויבוא בשלום אל הקבר ולא יראה בהרעה:

ינוחו. אנשי החסד ישכבו במנוחה על משכבותם בקבר:

הולך נכוחו. כי כל אחד היה הולך בדרך הנכוחה ואין מהדין שיראה בהרעה:

נכוחו. ענין יושר כמו בארץ נכוחות יעול (לעיל כו):