דִּרְשׁ֥וּ יְהֹוָ֖ה בְּהִמָּֽצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃

תְּבָעוּ דְחַלְתָּא דַייָ עַד דְאַתּוּן חַיִין בְּעוֹ מִן קֳדָמוֹהִי עַד דְאַתּוּן קַיָמִין:

דרשו וגו'. לפי דעתי כי זאת הפרשה תוכחה על אנשי דורו, הטעם אחר שתדעו כי תגאלו מבבל וגם מכל הגוים פעם שנית דרשו השם:

וטעם בהמצאו לדורשים, כי ידוע שהשם נמצא בכל מקום ובכל עת, הנה הטעם קודם חתום הגזרות, וכן טעם בהיותו קרוב, רמז לשכינה שהיא במקדש:

בהמצאו. בעוד הוא מצוי בכם עד לא תגלו מארצכם ועדיין השכינה שורה עמכם בהיותו קרוב. כפל הדבר במ״ש: