יְשַׁעְיָהוּ נ״ב · ח׳

קַל פַּרְנָסַיִךְ דִמְרִימִין קָלְהוֹן כַּחֲדָא מְשַׁבְּחִין אֲרֵי בְעֵינֵיהוֹן יֶחֱזוּן גְבוּרָן דִי עֲבַד יְיָ כַּד יְתִיב שְׁכִנְתֵּהּ לְצִיוֹן:

קול. צופים שיש וכלם ישאו קול לבשרך:

כי עין בעין. כי כלם יראו בעינים, ששב יי ציון, וכמוהו אשר עין בעין נראה אתה יי (במדבר י"ד י"ד):

קול צופיך. קול של הצופים העומדים על המגדלים לראות ולבשר מי בא לעיר וחוזר ומפרש מה יהיה הקול ואמר כולם יחדיו ישאו קול וירננו בשמחה:

כי עין בעין. ר״ל ראיה וודאית ונאמנה וכן אשר עין בעין נראה אתה ה׳ (במדבר י״ד:י״ד)

בשוב כאשר שב ה׳ אל ציון להשרות שם שכינתו כמאז:

צופיך. ענין הבטה וראיה: