יְשַׁעְיָהוּ נ״ב · ז׳

מַה יָאֲוָן עַל טוּרֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל רִגְלֵי מְבַסֵר מַשְׁמַע שְׁלָם מְבַסֵר טַב מַשְׁמַע פּוּרְקָן אֲמַר לִכְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן אִיתְגְלִיאַת מַלְכוּתָא דֶאֱלָהָיִךְ:

מה וגו'. אחר שאושיעך, וזה הטעם הנני, מה נאוו מבניין נפעל, מגזרת וכי תאוה הוא לעיני' (בראשית ג' ו'), והאומר כי הנו"ן שורש, אינו אמת, אע"פ שתמצא זאת הלשון בלשון חכמינו:

מלך אלהיך. זה הוא הנני:

מה נאוו. מה מאד נאים רגלי המבשר העולה על ההרים להשמיע הקול למרחוק ומשמיע וכו׳ וכפל הדבר פעמים ושלש במ״ש לפי מרבית השלום והישועה:

אומר לציון. המבשר יאמר לציון הנה מלך אלהיך ר״ל הראה מלכותו וממשלתו לכל העולם:

נאוו. מלשון נאה ויופי:

מבשר. כן נקרא המשמיע חדשות: