יְשַׁעְיָהוּ נ״א · ט׳

אִתְגְלָא לִבְשִׁי תְקוֹף גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ אִתְגְלָא כְּיוֹמֵי קֳדָם דָרַיָא דְמִלְקָדָמִין הֲלָא בְדִילָךְ כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל תְּבָרֵית גִבָרַיָא שֵׁיצֵיתִי פַּרְעֹה וּמַשִׁרְיָתֵהּ דַהֲווּ תַּקִיפִין כְּתַנִינָא:

עורי. מלרע, וככה רבים:

לבשי עז. כי הלבוש תפארת לזרוע:

המחצבת רהב. אנשי הנצוח וכמוהו לא פנה אל רהבים (תהלים מ' ה') אזכיר רהב ובבל [שם פ"ז ד']:

מחוללת. מגזרת חיל אחז (שמות ט"ו י"ד), והטעם על האותות שנעשו במצרים:

ותנין. הוא פרעה וכן כתוב בספר יחזקאל התנין הגדול (יחזקאל כ"ט ג'):

עורי עורי. הנביא התפלל ואמר עורי וכו׳ וחוזר ומפרש זרוע ה׳ עורי כבימי קדם וכו׳ ר״ל הראה כח זרועך כמו בימי קדם ומימות עולם:

המחצבת רהב. אשר חצבת את מצרים כחוצב באבנים ר״ל שהכה בם מכה רבה:

מחוללת תנין. אשר הרעידה את פרעה:

עורי. מלשון התעוררות והכפל לחזק:

המחצבת. זה הלשון יאמר על הכורת אבנים וכן וגם יקב חצב בו (לעיל ה):

רהב. כן יקרא מצרים כמ״ש לכן קראתי לזאת רהב (לעיל ל):

מחוללת. מל׳ חיל וחלחלה:

תנין. כן יקרא פרעה מלך מצרים כמ״ש התנין הגדול (יחזקאל כ״ט:ב׳):