וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשׁוּב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂיג֔וּן נָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וּפְרִיקַיָא דַייָ יִתְכַּנְשׁוּן מִבֵּינֵי גַלְוַתְהוֹן וְיַעֲלוּן לְצִיוֹן בְּתוּשְׁבַּחְתָּא וְחֶדְוַת עֲלָם תְּהֵי לְהוֹן דְלָא פָסְקָה וַעֲנַן יְקַר יְהֵי מַטֵיל עַל רֵישֵׁיהוֹן בִּיעַ וְחֶדְוָה יִשְׁכְּחוּן וְיֵסוּף מִנְהוֹן מִבֵּית יִשְׂרָאֵל דָווֹנָא וְתֵינַחְתָּא:
ופדויי. הטעם עורי זרוע השם, ואז ישובון פדויי השם, וכבר פירשתיו (ישעיהו ל"ה י'):
ופדויי וכו׳. זהו גמר תפלתו שאמר הן ידעתי אשר ישראל שיפדה ה׳ מן הבבליים ישובון לארצם ויבואו לציון ברנה ועל ראשם תהיה השמחה עד עולם כי לא יגלו עוד:
ישיגון. כאלו הששון והשמחה רודפת אחריהם וישיגון אותם:
נסו. ינוסו ויברחו מהם:
