אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃ {פ}

אֲכַסֵי שְׁמַיָא כִּדְבְּקַבְלָא וּבְסַקָא אֲשַׁוֵי כְּסוּתְהוֹן:

אלביש שמים קדרות. מלבוש קדרות, הטעם על העבים, ויש אומרים על קדרות השמש כאשר תקדר כולה בחצי היום, וכאילו שק כסותם, בעבור שהשק הוא שחור:

אלביש שמים. ושק וכו׳ כפל הדבר במ״ש:

קדרות. ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):