עַל־כֵּ֡ן חָרָה֩ אַף־יְהֹוָ֨ה בְּעַמּ֜וֹ וַיֵּ֣ט יָד֧וֹ עָלָ֣יו וַיַּכֵּ֗הוּ וַֽיִּרְגְּזוּ֙ הֶהָרִ֔ים וַתְּהִ֧י נִבְלָתָ֛ם כַּסּוּחָ֖ה בְּקֶ֣רֶב חוּצ֑וֹת בְּכׇל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃

עַל כֵּן תְּקֵיף רוּגְזָא דַייָ צְבָאוֹת בְּעַמֵיהּ וַאֲרִים מְחַת גְבוּרְתֵּיהּ עֲלֵיהוֹן כַּד מְחָנוּן וְזָעוּ טוּרַיָא וַהֲוָאָה נְבֶלְתְּהוֹן מְשַׁגְרָן כְּסָחִיתָא בְּגוֹ שׁוּקַיָא בְכָל דָא לָא תָבוּ מֵחוֹבֵיהוֹן דִיתוּב רוּגְזֵיהּ מִנְהוֹן וְעַד כְּעַן מַתְקְפִין מַרְדֵיהוֹן וְעוֹד מַחֲתֵיהּ עֲתִידָא לְאִתְפְּרַע מִנְהוֹן:

על כן. על שעזב תורתו:

וירגזו ההרים. מכובד המכה:

כסוחה. מושלכת, והכ"ף שורש וכמוהו שרופה באש כסוחה (תהלים פ' י"ז), והם שנים משקלים:

עליו. על עמו:

ההרים. מלכי יהודה ושריהם:

כסוחה. כרוק המושלך בקרב חוצות:

בכל זאת. עם כל הפורעניות הזאת לא שב אף ה׳ ועוד ידו נטויה להכות בהם:

וירגזו. ענין תנועת החרדה:

כסוחה. כרוק הניסח מן הגוף וכן סחי ומאוס תשימנו (איכה ג׳:מ״ה):