לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשׁ֣וֹן אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שׇׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בְּכֵן יִתְאַכְּלוּן כְּקַשָׁא בְּאֶשְׁתָּא וְכַעֲמִירָא בְּשַׁלְהוֹבִיתָא מַסְגַן תּוּקְפְהוֹן כִּשְׁבַז יְהֵי וּמָמוֹן אוּנְסֵיהוֹן כְּאַבְקָא דְפָרַח אֲרֵי קָצוּ בְּאוֹרַיְתָא דַייָ צְבָאוֹת וְיַת מֵימַר קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל רְחִיקוּ:
לכן. קש. פעול ולשון אש פועל:
וחשש כמו קש וכמוהו תהרו חשש (ישעיהו ל"ג י"א):
ויחסר אות בי"ת עם להבה, כמו כי ששת ימים (שמות כ' י"א) הנמצא בית יי' (מלכים ב' י"ח ט"ו), כי ירפה שב אל חשש, והוא פועל ועומד:
כמק. שימק השרש והנה לא יעמד:
כאבק. סמוך, ויחסר ארץ או הדומה לו, והנה הטעם האבות והבנים:
לכן. בעבור הטיית המשפט:
כאכול קש לשון אש. כמו לשון אש שורף את הקש וכמו להבה מרפה את החשש ומחלישו עד כי ישוב לאפר כן יחלש שרשם להיות כדבר הנימק:
ופרחם. גדולתם יסתלק כאבק דק המסתלק ברוח קמעא:
קש. תבן:
לשון אש. להב אש ע״ש שנמשך כלשון:
חשש. היא תבן הדק וכן תהרו חשש (לקמן לג):
ירפה. מל׳ רפיון:
כמק. מל׳ המקה והמסה:
ופרחם. המשיל הגדולה לפרחי האילן:
יעלה. יסתלק כמו כעלות גדיש (איוב ה):
נאצו. ענין בזיון:
