יְשַׁעְיָהוּ ה׳ · ב׳

וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֙הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ וַיְקַ֛ו לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שירת דודי. היא זו אשר שר בשביל כרמו על עסקי כרמו כמו וישאלו אנשי המקום לאשתו (בראשית כ״ו:ז׳):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְקַדֵשְׁתִּינוּן וְיַקַרְתִּינוּן וְקַיַמְתִּינוּן כְּמַצַב גֶפֶן בְּחִירָא וּבְנִיתָא מַקְדְשִׁי בֵינֵיהוֹן וְאַף מַדְבְּחִי יְהָבִית לְכַפָּרָא עַל חֲטָאֵיהוֹן וַאֲמַרִית דְיַעְבְּדוּן עוֹבָדִין טָבִין קֳדָמַי וְאִינוּן אַבְאִישׁוּ עוֹבָדֵיהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויעזקהו. יש אומרים חיתמו מגזרת תרגום טבעת (ישעיהו ג' כ"א) עזקתא, ואין לו טעם, והנכון שאין למלה הזאת אח, רק תמצא בלשון קדר, וטעמו כמו גדר ומשוכה:

ויסקלהו. מהבנין הכבד, וטעמו הסיר האבנים, ואם היה מהבנין הקל, אז יהיה לחבר האבנים, וכן ושרשך מארץ חיים (תהלים נ"ב ז'):

ויטעהו שורק. מטעם שורק, כי שם הפועל הוא בכח כל פועל עבר או עתיד:

ויבן מגדל בתוכו. מקום לשבת השומר:

וגם יקב חצב בו. להוציא התירוש בכרם:

באושים. כמו חוחים, כמו ותחת שעורה באשה (איוב ל"א מ'):

וטעם ויעזקהו שהיתה ארץ ישראל בנויה בבתים נחמדים וחומות, ויסקלהו שגרש הכנענים, והמגדל הוא בית השם שהיה בהר המוריה והיקב משל למזבח העולה, ענבים כמו צדיקים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויעזקהו וגו׳. גדרו מסביב ופנה אותו מן האבנים ונטע בו זמורות יפות ועשה בו גת וחפר בו יקב:

ויקו. על פי המעשים והתקונים האלה היה מקוה שיעשה הכרם ענבים טובים ולא כן היה כי עשה באושים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ויעזקהו. תרגום של טבעת עזקא ור״ל גדר סביבו בהיקף כעין טבעת:

ויסקלהו. הסיר האבנים מתוכו וכן סקלו מאבן (לקמן סב):

שורק. זמורות נבחרים כמו ואנכי נטעתיך שורק (ירמיהו ב׳:כ״א):

מגדל. הגת שעוצרים בו הענבים להוציא היין יקב. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו:

חצב. החפירה באבנים נקרא חציבה בל׳ המקרא:

ויקו. מל׳ תקוה:

באושים. פירות דומים לענבים וגרועים מהם וכן תחת שעורה באשה (איוב ל״א:מ׳) שר״ל שעורה גרועה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל