כֹּ֣ה אָֽמַר־יְהֹוָה֩ גֹּאֵ֨ל יִשְׂרָאֵ֜ל קְדוֹשׁ֗וֹ לִבְזֹה־נֶ֜פֶשׁ לִמְתָ֤עֵֽב גּוֹי֙ לְעֶ֣בֶד מֹשְׁלִ֔ים מְלָכִים֙ יִרְא֣וּ וָקָ֔מוּ שָׂרִ֖ים וְיִֽשְׁתַּחֲו֑וּ לְמַ֤עַן יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נֶאֱמָ֔ן קְדֹ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וַיִּבְחָרֶֽךָּ׃ {ס}

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ פַּרְקֵהּ דְיִשְׂרָאֵל קַדִישֵׁהּ לְדִבְּסִירִין בֵּינֵי עַמְמַיָא לְדִמְטַלְטְלִין בֵּינֵי מַלְכְּוָתָא לִדְהֲווֹ עָבְדִין לְשִׁלְטוֹנִין לְהוֹן מַלְכִין יֶחְזוּן וִיקוּמוּן רַבְרְבִין וְיִסְגְדוּן בְּדִיל יְיָ דִמְהֵימָן קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל וְאִתְרְעֵי בָךְ:

כה וגו'. גם אלה דברי הנביא וככה הוא, כה אמר השם לי, שאני בזוי נפש אצל הרשעים, והנה לבזה נפש שם התאר:

למתעב גוי. פועל יוצא לשנים פעולים, שהנביא ידבר דברים שיתעבוהו בשבילם הגוים, או יהיה למתעב גוי שהנביא יתעב כל גוי:

לעבד מושלים. והטעם כפי מחשבת גולי ישראל, או רמז על הבבליים והוא הנכון:

מלכים יראו וקמו. הנה כבר רמזתי לך זה הסוד בחצי הספר (ישעיהו מ' א'), ועל דעת רבים כי המלכים כמו כורש כאשר ישמע דברי הנביא, יקום וישתחוה:

למען יי. כי נאמן בדברו:

והנה כ"ף ויבחרך לעד על יושר זה הפירוש:

לבזה נפש. על ישראל:

למתעב גוי. על מי:

לעבד מושלים. על מי שהוא עבד ישר ותמים למושלים:

מלכים יראו וקמו. בעת הגאולה כשיראו מלכי כשדים יקומו וכאשר יראוהו השרים:

למען ה׳. ר״ל לא למענכם יעשו הכבוד הזה כי אם למען ה׳ אשר נאמן בהבטחתו שהבטיח להיות עמכם וכמ״ש יחזיקו עשרה אנשים וכו׳ לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם (זכריה ח׳:כ״ג):

קדש. למען קדש ישראל אשר בחר בך וכפל הדבר במ״ש: