שִׁמְע֤וּ אִיִּים֙ אֵלַ֔י וְהַקְשִׁ֥יבוּ לְאֻמִּ֖ים מֵרָח֑וֹק יְהֹוָה֙ מִבֶּ֣טֶן קְרָאָ֔נִי מִמְּעֵ֥י אִמִּ֖י הִזְכִּ֥יר שְׁמִֽי׃

מבטן קראני. משאני בבטן עלתה לפניו במחשבה להיות שמי ישעי' להנבא ישועו' ונחמו':

קַבִּילוּ נַגְוָן לְמֵימְרִי וְאַצִיתוּ מַלְכְּוָן מֵרָחִיק יְיָ עַד לָא הֲוֵיתִי זַמְנַנִי מִמְעֵי אִמִי אִדְכַּר שְׁמִי:

שמעו. אלה דברי הנביא:

מרחוק. היושבים בארץ רחוק, או מרחו' על דבר העתיד:

מבט' קראני. אפרשנו בספר ירמיה:

שמעו איים. יושבי איי הים:

מרחוק. היושבים מרחוק:

מבטן קראני. מעת היותי בבטן אמי קרא שמי ישעיה לרמז שאנבא ישועות:

ממעי וכו׳. כפל הדבר במ״ש: