ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְוֺתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃

אִילוּ אֲצִיתָא לְפִקוּדַי וַהֲוֵי פוֹן כִּשְׁפַע נְהַר פְּרָת שְׁלָמָךְ וּזְכוּתָךְ כְּגַלֵי יַמָא:

לוא. האל"ף במלת לו נוסף כאל"ף ההלכוא אתו (יהושע י' כ"ד):

והנה וי"ו ויהי כפ"א רפה בלשון ישמעאל:

וטעם כנהר שלא יפסוק, וככה גלי הים:

לוא הקשבת. אם הקשבת למצותי היה אז נמשך שלומך כמי הנהר הייתי עושה עמך צדקות מרובות וגדולות כגלי הים:

לוא. הוא כמו אם וכן לו החייתם אותה (שופטים ח׳):

הקשבת. ענין שמיעה: