נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיוֹשִׁיעֻ֜ךְ (הברו) [הֹבְרֵ֣י] שָׁמַ֗יִם הַחֹזִים֙ בַּכּ֣וֹכָבִ֔ים מֽוֹדִעִים֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לָאֵית בִּסְגִיאוּת מַלְכַּךְ יְקוּמוּן כְּעַן וְיִפְרְקוּנִיךְ דְמַסְכִּין לְמַזָלַת שְׁמַיָא וּדְחָזָן בְּכוֹכְבַיָא מְהוֹדְעִין זִמְנַיָא מַטְעָן לִיךְ לְמֵימָר כֵּן עֲתִיד לְמֵיתֵי עֲלָךְ יְרַח בִּירָח:
עצתיך. מלה זרה, כי התחברו יחד סימן היחיד והרבים, וכמוהו והפלא יי את מכותך (דברים כ"ח נ"ט) ואם הוא הפך:
הוברי שמים. אין רע לו, וטעמו חכמי שמי', הם חכמי המזלות, ויש מי שהוציאוהו מגזרת ברור, והטעם שלא יוכלו לדעת חלקי השעו' אם לא יהיה אויר השמים ברור וזך, וזאת היא דרך רחוקה, כי ה"א הוא עיקר, והוא על משקל שומרי החומות (שיר השירים ה' ז'):
מודיעים לחדשים. כן חכמתם, כי לא יסתכלו לדעת כל התולדות באויר ובמדינות, רק מעת התחברות המאורות, כי הם עיקר אומנותם, וזה טעם לחדשים:
(רק) מאשר יבואו עליך. איננו דבק עם לחדשים, רק עם מלת ויושיעוך, ואם היא רחוקה, וכמוהו אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם (דברים י"ב ב'):
נלאית ברוב עצתיך. מאד נתייגעת בהרבות בעלי עצות וכאומר הנה כל הטורח היה בחנם:
יעמדו נא. עתה יעמדו ויושיעך הצופים אל השמים הרואים בכוכבים המודיעים לעת חידוש הלבנה בתולדתה מה מהדברים אשר יבואו עליך כי כן דרך חוזי כוכבים יודעים מה מהעתידות בעת חידוש הלבנה:
נלאית. ענין יגיעה כמו ומה הלאתיך (מיכה ז׳):
הוברי שמים. הצופים על השמים לדעת רגעי היום והלילה ועל כי לא יכלו לעמוד על דעת הרגעים עד ברור להם השמים לטוהר לכן קרויים הוברי שמים מלשון ברור ומטוהר:
החוזים. הרואים וכן ותחז בציון עינינו (שם ד׳):
