יְשַׁעְיָהוּ מ״ז · י״א

וְתֵיתֵי עֲלָךְ בִּישְׁתָּא לָא תֵדְעִין לְמִבְעֵי עֲלָהּ וְתִיפּוֹל עֲלָךְ עָקָא לָא תִיכְּלִין לְאַעְדָיוּתָהּ וְתֵיתֵי עֲלָךְ בִּתְכֵּיף אִתְרְגוּשָׁא לָא תִידְעִין:

ובא עליך רעה. יום רעה:

לא תדעי שחרה. כלילה שאין לו שחר, והטעם אור:

הוה. מגזרת ואתה הוה להם (נחמיה ו' ו'), לרע שיהיה פתאום, וכמוהו והותי במאזנים (איוב ו' ב'):

כפרה. לתת כופר להסירה או לבטלה כמו ואיש חכם יכפרני' (משלי ט"ז י"ד):

שואה. כמו שממה:

ובא עליך. לכן תבא עליך רעה לא תדעי אל מי לדרוש עליה להעבירה ממך ותפול עליך שבר אשר לא תוכלי לקנחה ולהעבירה ממך:

לא תדעי. טרם בואה להיות נשמר ממנה:

שחרה. ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי י״א):

הוה. ענין שבר ומאורע קשה כמו הוה על הוה (יחזקאל ז׳:כ״ו):

כפרה. ענין קנוח והעברה וכן וכפר בריתכם (לעיל כ״ח):

שואה. ענין שממון כמו תשאה שממה (לעיל ו׳):