לְמִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה׃

לְמַן תְּדַמוּן קֳדָמַי וּתְשַׁווּן וּתְכַוְנוּן קֳדָמַי בִּקְשׁוֹט:

למי. ותשוו, אותי ונדמה שנינו:

למי תדמיוני. אל מי תדמו אותי ותאמרו שאני שוה לו:

ותמשלוני ונדמה. אל מי תמשילו אותי ונהיה דומים אני והוא:

תדמיוני. מל׳ דמיון:

ותשוו. מל׳ השואה:

ותמשלוני. ענין דמיון: