כִּ֗י אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֤תִּי כׇפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ׃

אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל פַּרְקָךְ יְהָבֵית חֲלִיפָךְ מִצְרָאֵי כּוּשׁ וּסְבָא תְּחוֹתָךְ:

נתתי כפרך מצרים. שמלכי מדי יעשו להם רעה:

כי אני ה׳ וגו׳. והכל בידי:

נתתי כפרך מצרים. הלא במצרים הייתם חייבים כליה כמ״ש ואומר לשפוך חמתי עליהם בתוך ארץ מצרים (יחזקאל כ׳:ח׳) ונתתי אז כפרך מצרים כי המה נאבדו תחתיך:

כוש וסבא תחתיך. כאשר סנחריב שם פניו להלחם בירושלים יצא להלחם בתחלה עם כוש וסבא ואבדו במקומך והם היו לך לפדיון:

כפרך. ענין פדיון: