יְשַׁעְיָהוּ מ״ג · ב׳

אֲרֵי בְקַדְמֵיתָא כַּד עֲבַרְתּוּן בְיַמָא דְסוּף מֵימְרִי הֲוָה בְּסַעְדְכוֹן פַּרְעֹה וּמִצְרָאֵי דְסַגִיאִין כְּמֵי נַהֲרָא לָא יְכִילוּ לְכוֹן וְאַף בְּתִנְיָנֵיתָא כַּד תַּהֲכוּן לְבֵינֵי עַמְמַיָא דְתַקִיפוּן כְּאֶשְׁתָּא לָא יִכְלוּן לְכוֹן וּמַלְכְּוָן דַחֲסִינָן כְּשַׁלְהוֹבִיתָא לָא יְשֵׁיצוּן יַתְכוֹן:

כי וגו'. הכתוב ידמה השרים לנהרים, גם אש, כמו אש יצאה מחשבון (במדבר כ"א כ"ח), וטעם כי תעבור במים, על מדי ופרס כאשר ילכדו בבל:

כי תעבור במים. ותהיה קרוב להיות נטבע בהם:

ובנהרות. אף אם תעבור בנהרות השוטפים לא ישטפוך:

לא תכוה. לא תהיה נכוה מן האש ואף הלהב לא יבער בך ר״ל אף אם תהיה בעומק הצרות לא תכלה שמה:

במו. בתוך וכן במו מדמנה (לעיל כה):

תכוה. ענין חרוך ושריפה כמו מכות אש (ויקרא יג):