אָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י ה֛וּא מֹחֶ֥ה פְשָׁעֶ֖יךָ לְמַעֲנִ֑י וְחַטֹּאתֶ֖יךָ לֹ֥א אֶזְכֹּֽר׃

אֲנָא הוּא שָׁבֵיק לְחוֹבָךְ בְּדִיל שְׁמִי וְחֶטְאָךְ לָא יִדְכְּרוּן:

אנכי וגו'. והנה למעני שלא יחולל שמי, אמחה פשעיך:

אנכי אנכי. ר״ל אני הוא שמחיתי מאז ואני מוחה אותם גם עתה ולא בצדקתך כ״א למעני שלא יחולל שמי כשאעשה עמכם כלה כחטאותיכם:

וחטאתיך לא אזכור. ר״ל מחקתים היטב לבל ישאר רושם כלל ולא יזכרו:

מוחה. ענין מחיקה כמו אכלה ומחתה פיה (משלי ל):