יְשַׁעְיָהוּ מ״ג · י׳

אַתּוּן סַהֲדִין קֳדָמַי אֲמַר יְיָ וְעַבְדִי מְשִׁיחָא דְאִתְרְעֵתִי בֵיהּ בְּדִיל דְתִידְעוּן וּתְהֵימְנוּן קֳדָמָי וְתִסְתַּכְּלוּן אֲרֵי אֲנָא הוּא דְמִלְקַדְמִין אַף עַלְמֵי עַלְמַיָא דִילִי אִינוּן וּבַר מִנִי לֵית אֱלָהּ:

אתם. עם ישראל ידבר ועבדי הוא הנביא:

כי אני הוא. זה הייחוד שאי' למעלה ממנו, כי כל יש איננו הוא בעצמו:

לפני לא נוצר אל. יש אומרים לפני מעמד הר סיני, ואחרי אחרי המעמד ואין צורך, רק הוא, אין לפני אל וכן אחרי לא יהיה, והטעם כי הוא ראשון ואחרון, ונזכר נוצר עם אל, כי אין אל מבלעדיו כי אם נוצר, ועורי לב יחשבו שיצא מדברי הנביא שהשם נוצר חלילה חלילה, רק לא יבינו האמת:

אתם עדי. אבל לי יש עדים כי אתם ישראל עדי ועבדי הנביא אשר בחרתי בו גם הוא לעד שהגדתי מפלת סנחריב מאז עד לא בא:

למען תדעו. מן הראשונות תדעו כל האחרונות שכן יהיה:

ותאמינו לי. שאקיים מאמרי:

ותבינו כי אני הוא. ממנה שאין מי יודע עתידות כמוני תבינו אשר אני הוא לבד ואין עוד אלהים:

לפני לא נוצר אל. ר״ל לפני שיצרתי אני את היצירות לא היה דבר נוצר מאל זולתי ואחר שיצרתי את היצירות לא יהיה דבר נוצר מאל זולתי כי אין אלוה זולתי: