לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְר֑וֹת לְהוֹצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר מִבֵּ֥ית כֶּ֖לֶא יֹ֥שְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לְפַתָּחָא עֵינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל דְאִינוּן כְּסָמָן מִן אוֹרַיְתָא לְאַפָקָא נַלְוַתְהוֹן מִבֵּינֵי עַמְמַיָא דְאִינוּן דָמָן לַאֲסִירִין וּלְמִפְרַקְהוֹן מִשִׁעְבּוּד מַלְכְּוָתָא דְאִינוּן עֲנִינִין כַּאֲסִירֵי קְבָל:
לפקוח. שהוא מבשר ישראל שיצאו מגלות בבל וכן לאמר לאסורים צאו (ישעיהו מ"ט ט'):
לפקוח. מי שנתעוורו עיניו מלראות פועל ה׳ אתה תפתחם ותשכילם:
להוציא. את ישראל האסורים בבבל תוציא מבית מסגירם ומבית כלא תוציא את היושבים שמה בחושך:
לפקוח. ענין פתיחה כמו פוקח עורים (שם קמו):
מבית כלא. מקום מאסר:
