יַגִּ֙ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנ֣וֹת ׀ מָ֣ה הֵ֗נָּה הַגִּ֜ידוּ וְנָשִׂ֤ימָה לִבֵּ֙נוּ֙ וְנֵדְעָ֣ה אַחֲרִיתָ֔ן א֥וֹ הַבָּא֖וֹת הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃

יִתְקָרְבוּן וִיחַווּן לָנָא יַת דְעַרְעִינָנָא קַדְמֵיתָא מַה אִינוּן הֲווֹ וּנְשַׁוֵי לִבְּנָא וְנֵדָע סוֹפְהוֹן אוֹ דַעֲתִידִין לְמֵיתֵי בַּסְרוּנָא:

יגישו. הצלמים:

והנה טעם קרבו [ריבכם וגו'] עם ישראל [ידבר] שלא היו מאמינים, והיו עובדים גם בבבל צלמים וטעם ריבכם עד שנראה אי זה טוב:

יגישו. הפסילים שאתם אומרים אלהים המה יגישו נא ויגידו לנו את אשר יקרא באחרית הימים:

הראשונות מה הנה. יאמרו מה היה קודם בריאת העולם:

הגידו. אמרו נא ונשימה לבנו לזכור אם כן היה ובזה נדע שתדעו גם אחריתן של העולם:

או הבאות השמיענו. השמיעו אותנו את העתידות לבוא אם ידעתם:

תקרינה. מל׳ מקרה: