אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכׇל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃

יְיָ עַל כָּל מֵיתַיָא אֲמַרְתָּא לְאַחָיָאָה וּקְדָם כּוּלְהוֹן אַחְיֵיתָא רוּחִי וְאַחְיֵיתָנִי וְקַיֵימְתָּנִי:

יי [עליהם יחיו]. על דברך הוא הנזכר שאמר 'והוא אמר', והנה על אמרתך ומעשיך יהיו החיים, ולכל, עת בהן חיי רוחי:

ותחלימני. מגזרת יחלמו בניהם (איוב ל"ט ד') ירבו בבר, ובדברי חכמים ז"ל עתים חלים [ראש השנה כ"ח]:

אד׳ עליהם יחיו. על כל המתים גזר ה׳ שיעמדו בתחיה:

ולכל בהן. וראשון שבכולם החיה רוחי כי הייתי קרוב למות:

ותחלימני. שלחתי לי בריאות ונתת לי החיים:

ותחלימני. ענין בריאות וחזוק כמו יחלמו בניהם (איוב לט):