יְשַׁעְיָהוּ ל״ח · י״ד

כְּסוּסְיָא דַאֲחִיד וּמְנַצֵיף כֵּן נְצֵיפַת וְנַהֲמֵית כְּיוֹנָה זְקָפִית עֵינַי דְיֵיתֵי לִי רְוַח מִן קֳדָם דִשְׁכִינְתֵּהּ בִשְׁמֵי מְרוֹמָא יְיָ קַבֵּיל צְלוֹתִי עֲבֵיד בָּעוּתִי:

כסוס עגור. כ"ף כסוס מושך אחר עמו כמו כרע כאח לי (תהלים ל"א י"ד) וכמוהו ככבש אלוף, ואלה עופו', והטעם שהחולה בכובד חליו יצפצף ויהגה ואין מבין דבריו:

דלו. מפעלי הכפל, וכמהו דליו שוקים (משלי כ"ו ז') כטעם נשיאות:

יי עשקה לי. זאת הדלה:

ערבני. עתה ערוב עבדך לטוב (תהלים קי"ט קנ"ב), ויש אומר כי העי"ן תחת חי"ת, וזה הבל, ומלת ערבני כדרך לשון בני אדם, והטעם התערב עמי בצרתי:

כן אצפצף. מגודל הכאב הייתי מצפצף כעופות והומה כיונה:

דלו עיני למרום. הורמו עיני להביט השמים לעזרתך ואמרתי ה׳ עשוק ממני החולי הזה והמתק והכשר לי:

כסוס עגור. כמו כסוס ועגור והם מיני עופות וכן ותור וסיס ועגור (ירמיהו ח׳:ז׳):

אצפצף. ענין השמעת קול עופות:

אהגה. כן נקרא המיית היונה כמו וכיונה הגה נהגה (לקמן נט):

דלו. ענין הרמה כמו ארוממך ה׳ כי דליתני (תהילים ל׳:ב׳) עשקה. ענין לקיחה וחטיפה ואמר בלשון שאלה:

ערבני. היטב והכשר לי וכן ערוב עבדך לטוב (שם קיט) והוא מענין מתיקות כמו ושנתי ערבה לי (ירמיה לא):