אֲנִ֥י קַ֖רְתִּי וְשָׁתִ֣יתִי מָ֑יִם וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃

אֲנָא הֲוֵיתִי חָפֵיר גוּבִין וְשָׁתֵי מַיָן וּטְפָחֵית בְּפַרְסַת רִגְלֵי עַמָא דְעִמִי כָּל מֵי נַהֲרִין עֲמִיקִין:

ובישעיהו [צ"ל ובמלכים] (מלכים ב' י"ט כ"ד) תוספת זרים עם מים. והטעם נהרי זרים:

אני קרתי ושתיתי. ר״ל מעולם הצלחתי במעשי כמו הכורה באר ומצליח למצוא המקור ושותה מימיו:

ואחריב. כאשר באתי להלחם בעיר הבטוחה בחוזק נהרותיה אשר סביב לה אז הבאתי עליה חיילות רבו׳ והחריבו הנהרות במדרך כף רגליהם:

קרתי. חפרתי אחר מקור והוא מל׳ יקרוה עורבי נחל (משלי ל׳:י״ז) שהוא ענין נקב ובקוע:

פעמי. רגלי כמו פעמי דלים (לעיל כו):

מצור. ענין חוזק והוא מל׳ צור: