וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃

וִיהֵי שְׁרוֹבָא לַאֲגַמִין דְמַיָן וּבֵית צָחְוָנָא לְמַבּוּעֵי מַיָא אֲתַר דַהֲוָה יְרוֹדִין שָׁרְיָן תַּמָן יִסְקוּן קָנֶה וְגוֹמָא:

והיה השרב. מקום חורב, וכן לא יכס שרב ושמש (ישעיהו מ"ט י') וכן תרגום אכלני (בראשית ל"א מ') חורב בארמית:

בנוה. אשר היתה רבצה בנוה תנים, והוא מקום ציה:

חציר. כמו חצר:

לקנה וגומא. שיצמחו סביבות הנהרים:

והיה השרב. מקום היובש מרוב החום יהפך להיות אגם מים ומקום צמאון יהפך להיות שמה מבועי מים ר״ל השפלות תהפך לממשל רב:

בנוה. במדור שהיה מרבץ לתנין תשוב להיות רטוב ויצמח שמה דשא להיות קנה וגומא שאינם גדלים אלא במקום רטוב מאוד:

השרב. ענין יבשות החום כמו ולא יכם שרב ושמש (לקמן מ״ט):

לאגם. מקום קבוץ המים:

וצמאון. ר״ל מקום יובש:

למבועי. ענין מעין ומקור וכן ותשבר כד על המבוע (קהלת י״ב):

בנוה. במדור:

תנים. מין נחש:

רבצה. ענין השכיבה לנוח:

חציר. דשא:

לקנה וגומא. שם מיני צמחים: