יְשַׁעְיָהוּ ל״ד · ה׳

אֲרֵי תִתְגְלֵי בִשְׁמַיָא חַרְבִּי הָא עַל אֱדוֹם תִּתְגְלֵי וְעַל עַמָא דְחַיָבִית לְדִינָא:

כי וגו'. זה החזוק לאשר רמזתי מהגזירות:

הנה על אדום תרד ועל עם חרמי. שיש לי חפץ להיות חרם לעשות משפט בהם:

כי רותה. בתחלה תהיה חרבי רוה בשמים מדם שרה של עכו״ם והוא ענין משל בלשון הנהוג בבן אדם:

הנה. אח״ז הנה תרד על אדום ועל העם אשר גזרתי להחרימו, או על העם אשר ילכד בחרמי עליו תרד לעשות משפט:

רותה. ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח):

חרמי. מלשון חרם ושממה, או הוא ענין רשת וכן איש חרמי (מ״א כ) והוא מלשון יצודו חרם (מיכה ז׳):