יְשַׁעְיָהוּ ל״ג · כ״א

אֲרֵי אֱלָהֵן מִתַּמָן תִּתְגְלֵי גְבוּרְתָּא דַייָ לְאוֹטָבָא לָנָא מֵאֲתַר נַפְקִין נַהֲרִין שָׁטְפִין פְּתָיוּת יְדִין דְלָא תֵיזֵיל בֵּיהּ סְפִינַת צַיָדִין וּבוּרְנִי רַבְּתָא לָא תְגוֹזִנֵהּ:

כי וגו'. נטעם לא יסע זה האהל, רק יהיה השם אדיר לנו, במדינה שיש סביבותיה נהרים:

יאורים. חסר וי"ו כמו שמש ירח עמד (חבקוק י' י"א):

ידים. מקומות, והטעם מכל פאה, והם נהרים שלא ילך באחד מהם אני במשוט והטעם שלא יפחדו מאויב לא מהים ולא מהיבשה:

כי אם שם וכו׳. כי באמת שם בירושלים ה׳ האדיר יהיה לנו ובעזרתנו:

מקום נהרים. יהיה ירושלים כאילו סביב לה מקום הנהרים ויאורים רחבי׳ עד שלא תוכל לילך שם ספינה השטה ע״פ המים ואף ספינה חזקה וגדולה לא תוכל לעבור את הנהר ור״ל תהיה שמורה מאשור כאלו היה מהאי אפשר לבוא שמה:

אם. באמת כמו כי אם תם הכסף (בראשית מ״ז:י״ח):

אדיר. ענין חוזק:

יאורים. הם העשוים בידי אדם:

ידים. ענין מקום וכן יד חזית (לקמן נ״ז):

אני שיט. ספינה השטה במים והוא מלשון השטים אותך (יחזקאל כ״ז):

וצי אדיר. ספינה חזקה וגדולה כמו אשור יסדה לציים (לעיל כ״ג):