יְשַׁעְיָהוּ ל״ג · כ׳

תֶּחֱזֵי בְּמַפַּלְתְּהוֹן צִיוֹן קִרְיַת זִמְנָנָא עֵינָךְ יֶחֱזְיָן בְּנֶחָמַת יְרוּשְׁלֶם בְּאַצְלָחוּתָא בִּשְׁלֵוָתָא בְּמַשְׁכְּנָא דְלָא מִתְפְּרַק וְלָא מִשְׁתַּלְפָן סִכּוֹהִי לַעֲלַם וְכָל אַטוֹנוֹהִי לָא יִתְפַסְקוּן:

חזה וגו'. אין צורך לאדם לחזות מלך אשור, רק חזה ציון:

קרית מועדינו. כמשמעו, או כמו שרפו כל מועדי אל (תהלים ע"ד ח'):

אהל. חסר כ"ף:

יצען. אין לו ריע, וטעמו לא יפול, או בל יסע יתדתיו, יתד מיתדותיו:

וכל. החבלים הם המיתרים:

חזה ציון. אבל תראה את ציון ולא תגלה ממנה:

קרית מועדנו. העיר אשר אנחנו מתוועדים ומתכנסים שמה ברגל:

נוה שאנן. שיהיה מדור שקט ואוהל אשר לא יהיה נע ממקומו כי יעמוד תחתיו ועד זמן רב לא יהיו נעקרים יתדות האהל וכל חבלי האהל הקשורים ביתדות לא יהיו נעתקים מן היתדות:

חזה. ענין ראיה:

מועדנו. מלשון וועד ואסיפה:

נוה. ענין מדור:

שאנן. ענין השקט ושלוה כמו שאנן מואב (ירמיה מח):

יצען. ענין עקירה והנעה ממקום למקום כמו ושלחתי לו צועים וצעהו (שם):

יסע. ענין עקירה כי העוקר דבר מה מסיעו ממקומו:

יתדותיו. מל׳ יתד ומסמר:

לנצח. ר״ל לזמן רב חבליו. מל׳ חבל וקו:

ינתקו. ענין העתק והסרה ממקומו: