נָשִׁים֙ שַׁאֲנַנּ֔וֹת קֹ֖מְנָה שְׁמַ֣עְנָה קוֹלִ֑י בָּנוֹת֙ בֹּֽטְח֔וֹת הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִֽי׃

מְדִינָן דְיַתְבִין שְׁלֵיוָן קוּמָא שְׁמַעֲנָא קָלִי כְּרַכִּין דִי שְׁרָן לְרוֹחֲצָן אַצִיתָא לְמֵימְרִי:

נשים וגו'. יש אומרים כי בנות הטעם הקריות כי הם חשובות כבנות ושומרון היתה כאם:

נשים שאננות. אמר דרך קינה אתן נשי בני יהודה היושבות שאנן כי לא השיגו אותן יד סנחריב:

בנות בוטחות וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

שאננות. ענין השקט ושלוה וכן שאנן מואב (ירמיה מח):

קומנה. הוא ענין לשון זרוז וכן קום עבור את הירדן (יהושע א׳:ב׳):

האזנה. ענין נטיות האוזן לשמוע: